הגוף שלנו אוגר ושומר כל תחושה, רגש וחוויה בעלת משמעות. לא תמיד אנחנו מודעים לזה, לרוב לא. אם היינו מודעים לכל פיסת מידע שהגוף זוכר היינו מוצפים תמידית, גם באינפורמציה וגם בחוויה חושית שלא היתה לנו דרך לווסת. בסופו של דבר, לו היינו מודעים לכל מה שחי בנו לא היינו יכולים לתפקד באופן יעיל. לכן, לרוב איננו נמצאים בקשר עם רוב המקומות המופעלים בתוכינו, אבל כאשר משהו מכאיב לנו או מפחיד אותנו, או כאשר אנחנו מזהים דפוס התנהגות שהיינו רוצים לשנות, או כאשר אנו מגיבים באופן לא פרופורציונלי לאירועים או מצבים, אפשר לפנות אל הגוף, להתבונן בחוויה הסומטית שלנו ולהבין טוב יותר מה שוכן בלא מודע ובעיקר למה בעצם אנחנו זקוקים באמת. 

​

ההקשבה מופנית לחוויה הפנימית של הגוף שלנו. תחושות, דימויים ורגשות שנוכל לזהות, יוכלו לספר 

לנו משהו, שהוא מעבר למילים, ומעבר למה שניתן היה להבין בעזרת ההיגיון בלבד, לגבי הנושא ולגבי עצמנו. כיוון שבניגוד לחלק הקוגניטיבי שלנו, שאימץ מנגנוני הגנה, השלכה, העברה והדחקה, הגוף שלנו אינו יודע לבלף, לסלף או לבלבל. דרך תחושות הגוף נוצר קשר ישיר עם הלא מודע, ובו זמנית התגובות האוטומטיות שלנו מקבלות הזדמנות לעשות שינוי.

​

התמקדות מלמדת אותנו את החוויה של איך זה להיות במרכז היציב שלנו, לדעת לזהות מתי אנחנו לא בהסכמה מלאה למה שקורה, לזהות בדיוק היכן עוברים הגבולות שלנו ומתי הם נחצים.

התהליך מאפשר לנו לקחת 100% אחריות על החוויה שלנו, לפתח את ההורה או המטפל הפנימי ולגדל את עצמנו כישות אוטונומית ובעלת ריבונות עצמאית. החוויה שנוצרת היא של קשר וחיבור עמוק עם עצמינו, קבלה, אהבה עצמית ומודעות עמוקה. התמקדות מאפשרת לבטא באופן מלא את העוצמה, היצירתיות ויכולת ההנעה של הרצונות שלנו בעולם.